|
| Homeבית |
| Linksלינקים| | Imagesתמונות | | Wasמה היה | | Wordsמילים | | Mailing
list |
תאווה היא התשובה
עצמתי את עיני וחלמתי חלום. אוטובוס התפוצץ והמנקה הדתייה הגיעה.
היא זהרה ובירכה את הקב"ה. "הכל חבלי משיח" אמרה-חתיכות בשר ראשים ניתזים דם
והפשילה את שרווליה.זרועותיה היו מכוסים קעקועים מסובכים לכל אורכם, לימינה התנוסס מגן דויד עם גולגולת במרכזו, ואילו לשמאלה היה רשום "גואלי".
"אנחנו צריכות לנקות הרבה עד שבעלי יבוא". היא אמרה.
"למה?" שאלתי.
כי החטאים מרובים מידי- "ובמיוחד אנחנו הנשים נושאות בעולה של חווה,לכן אנחנו צריכות לנקות את הדם של אחרים- כי בדמינו שלנו טימאנו את העולם."
"אבל תכף בעלי יבוא" היא הוסיפה, "ויעשה סדר לנצח נצחים. יבנה בית המקדש, יבוא עלינו שלום, והגויים יכירו סוף סוף ביהודים כעם הנבחר."
"מיהו בעלך" שאלתי.
היא רק הסתכלה עליי וחייכה. לבסוף היא אמרה" אנחנו עוד צריכות לנקות הרבה בשבילו -עד שהוא יגיע- ננקה וכך נתנקה מחטאינו, מאז חורבן בית המקדש, פסקו הקורבנות, והעם היהודי גלה מאדמתו אבל התברכנו להתגלגל לדור בו יקום בית המקדש השלישי. הכל עכשיו הכשרת הקרקע לבואו."
"הבנתי"- אמרתי לה - "עכשיו בעלך דורש קורבנות אדם."
איך שאמרתי את זה היא שיחררה צווחה נוראית והתפרקה לאלפי חתיכות קטנות. מתוך גופה פרצה החוצה מפלצת עצומת מימדים שהייתה כולה עיסה אחת של בשר אדם, פרצופים, עורלות, ידיים, רגליים כלי נשק ספרים מטבעות וזבל. היה לה פה ענקי פעור מלא מלטעות.
דם נזל מהם.
הבנתי שבעלה הגיע.
אדון האשליות הוא כאן- רוחות הארץ זועמות-המשך השעבוד רק מחזק אותו.כיבוש צבא כסף שקר.אבל יש פה עדיין גם רוחות אחרות,רוחות הטבע העדינות מבכות את אובדן בנותיהן ובניהם. דרכן היתה דרך האהבה.פעם לפני הפטריארכיה ולפני היהדות יושבי אדמה זו עינגו אלה את אלה זו את זו במקומות גבוהים ותחת עצים בזבח לאלות.עולם אחר הוא אפשרי.
באנו ליצור אותו כאן למשך יום אחד,שאם נרצה יוכל חייב להיגמר.
תאווה היא התשובה.
העונג ירפא;
>> חזרה
|
לפרטים
send mail
|
